כנס השמרנות השני

20% הנחה בהרשמה מוקדמת!

  • 7/5/20
  • ירושלים - בנייני האומה

כנס השמרנות - משנים את השיח

מדינת ישראל, מבחינה חברתית, היא השמרנית בעולם המערבי. הדבר בא לידי ביטוי במיני אופנים, בהם ילודה גבוהה, כבוד וחיבור למסורת ופטריוטיות גבוהה חוצת מגזרים ושיוכים פוליטיים. ועם זאת, מבחינה אינטלקטואלית ופוליטית, נוכחותה של השמרנות בישראל דלה, כאשר רק בעת האחרונה אנו חוזים בניצני הופעתה. בניגוד למתרחש במדינות אחרות, בהם השיח האינטלקטואלי-פוליטי משקף את קשת הנטיות הקיימות בציבור האזרחי, האקדמיה והאינטליגנציה הישראלית, כמו גם האליטה התרבותית, התקשורתית, המשפטית והפקידותית, מתאפיינות במובהקות פרוגרסיבית, בעוד הקול השמרני הדומיננטי בציבור כמעט ולא נשמע בהן. ישנה אי-הלימה חריפה בין האינטואיציה השמרנית הרווחת בישראל, לבין היעדר תנועה רעיונית ההולמת אותה, מזינה אותה ומוזנת ממנה.

 

הצטרפו אלינו

התנועה לשמרנות ישראלית שמה לה למטרה לפתור את אי-ההלימה הזו, באמצעות פיתוח זרם אינטלקטואלי שמרני-ישראלי והצמחת הקהילה המזוהה עמו. כנס השמרנות מהווה חלק ממאמץ זה. מטרתו להוות מקום מפגש עבור שותפים לתנועה, לדון במטרותיה, לשכלל ולפתח את רעיונותיה ולהניע את חבריה. באופן מיוחד, אנו מבקשים לברר את המאפיין הייחודי של השמרנות הישראלית. לצד מאפייניה האוניברסאליים, לשמרנות מעולם היה מרכיב מקומי, הנגזר ממסורותיה הפרטיקולריים של כל חברה וחברה. ההעשרה של עולם הרוח והמעש השמרני מתוך יחסיו עם היהדות, הציונות והישראליות הם בליבו של כנס השמרנות הישראלי, כמפורט בעקרונות הייסוד שלנו.

1500 כרטיסים

14 מושבים

הדוברים בכנס השמרנות השני

עמיעד כהן

עמיעד כהן הוא מנכ”ל “קרן תקווה” בישראל ומו”ל כתב העת “השילוח”. שימש במשך שנים כמנכ”ל היישוב עלי בו הוא מתגורר…

גיל ברינגר

עורך דין גיל ברינגר שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה…

רונן שובל

ד”ר רונן שובל הוא דיקן קרן תקווה ועוסק בחקר פילוסופיה פוליטית. פובליציסט, מייסד תנועת “אם תרצו” ולשעבר יו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי…

חיים נבון

הרב חיים נבון הוא עמית מחקר בקרן תקווה, סופר, הוגה ופובליציסט. מלמד הלכה, תלמוד ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמדרשת נשמת…

גלית דיסטל אטבריאן

גלית דיסטל אטבריאן סופרת ופוביליצסטית. מפרסמת טורי דעה קבועים בעיתון ‘ישראל היום’, סרטוני דעה עבור תאגיד השידור הישראלי וביקורות ספרות עבור עיתון ‘הארץ’…

עומר מואב

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת וורוויק שבאנגליה. מחקריו עוסקים בצמיחה והתפתחות כלכלית…

עמית סגל

עמית סגל הוא הכתב הפוליטי של חדשות 2 וכותב טור פוליטי ב”ידיעות אחרונות”. שימש בעבר ככתב וכמגיש תכניות רדיו בגלי צה”ל. סגל נחשב לאחד העיתונאים הבכירים בישראל…

צ'ארלס מאריי
this is test
יואב שורק

יואב שורק הוא העורך הראשי של כתב העת “השילוח”, ולשעבר מייסד ועורך של מוסף “שבת” של העיתון “מקור ראשון” וכתב העת ההיסטורי “סגולה”…

יורם חזוני

ד”ר יורם חזוני הינו פילוסוף ישראלי, חוקר תנ”ך ותיאורטיקן פוליטי. הוא נשיא מכון הרצל, יו”ר מכון אדמונד ברק ומייסד ויו”ר לשעבר של המרכז האקדמי שלם…

שמחה רוטמן

שמחה רוטמן הוא עורך דין בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי, מייסד ושותף במשרד עו”ד רוטמן-לב ומשמש כיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. כחלק מפעילותו השוטפת עוסק רוטמן בקידום מדיניות בכנסת ובממשלה לחיזוק המשילות בישראל…

רן ברץ

ד”ר רן ברץ כיהן בשנים 2017-2016 כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. חוקר נושאי מדיניות לאומית שונים, ובעיקר ביטחון, כלכלה וממשל, ומרצה במוסדות אקדמיים וחינוכיים רבים….

ברוכים הבאים לכנס השמרנות

מושבי הכנס

08:30

הרשמה וקליטה

09:30-09:45

עמיעד כהן

דברי פתיחה

09:45-10:00

מם ברנשטיין

על חשיבותה של פילנתרופיה ישראלית

 מיום היוסדה, החברה הישראלית נשענה באופן משמעותי על הדוד היהודי האמיד והמאורגן באמריקה. אפילו היום, החברה האזרחית בישראל מתבססת באופן ניכר על נדבנים, קרנות ופעילים מהתפוצות. הגיעה העת שהישראלים יתפסו את מקומם בהובלת הפילנתרופיה והעשיה האזרחית היהודית. 

10:00-10:30

עמיעד כהן

מערכת המשפט הישראלית - מבט שמרני

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

10:30-11:20

משה קופל , צ'ארלס מאריי

עוני ומדינת הרווחה

פרופ’ משה קופל משוחח עם צ’ארלס מאריי, שספרו “מתקדמים לאחור” הוא מהחיבורים המשפיעים ביותר שנכתבו על כלכלה פוליטית בעת האחרונה, על ההשלכות השליליות של מדינת הרווחה על המצב הכלכלי והסוציאלי של החברה.

11:20

הפסקה

11:50-13:05

הרשות השופטת והפקידות השיפוטית בישראל אוחזים בכוח רב בהשוואה למקבילותיהם במדינות אחרות. דבר זה נכון במיוחד בכל הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה, ולתפיסה כי בסמכותו לחייב את נבחרי הציבור לפעול על פי הנחיותיו, ולשמש הן כתובע של גורמים מדיניים והן כמייצגם. מה תפקידו של היועמ”ש, מהן ההשלכות של מבנה תפקידו כפי שהוא מעוצב כעת ואלו רפורמות יש לבצע בו?

שינוי גורף מתרחש בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, עם התיוגים התרבותיים המקובלים – דתי וחילוני, אשכנזי ומזרחי – נסוגים מפני קווי שבר זהותיים חדשים. שינוי זה מורגש, אך טרם זכה לניתוח יסודי. מה מאפייניו של קו שבר חדש זה, וכיצד יש להבינו בתוך ההתנגשות הכלל עולמית בין שמרנות ופרוגרסיביזם המקטב את העולם המערבי?

ישראל מוכרת היטב כאומת הסטארט-אפ אך רק כ-10% מציבור העובדים מועסק בבועת ההיי-טק המניעה את הכלכלה הישראלית. למעשה הפיריון הישראלי נמוך בצורה מדאיגה ומאיים על עתיד הצמיחה של המשק. צמיחה כלכלית היא צורך ביטחוני חיוני עבור ישראל, ומרכיב בסיסי בהגדלת הרווחה הכלכלית והחברתית. מהם הגורמים התרבותיים התורמים לפיריון הישראלי הנמוך וכיצד ניתן להתמודד עימם? אלו גורמים נוספים תורמים לבעיה, ואלו פתרונות ניתן להציע עבורה?

האם מערב אירופה – ואפילו אמריקה – בדרך לאפשר לאנטישמניות ולאנטי-ציונות להפוך לתנועות שהן חלק מהמיינסטרים הפוליטי? האם הלאומיות החדשה – החל מטראמפ, דרך ברקזיט וכלה בויקטור אורבן – מהווה כוח חיובי עבור העולם המערבי? האם ישראל עשויה לשמש מודל עבור תנועות לאומיות-שמרניות ברחבי העולם?

הגם שהיא נלחמת על עצם קיומה מזה עשורים, למדינת ישראל יש יחסים בלתי-מחייבים למדי עם השטחים שבריבונותה. משך שנים היא נצמדה לאסטרטגיה של “שטחים תמורת שלום” שהובילו לנסיגתה מסיני ומרצועת עזה, והותירו בספק את מעמדם של רמת הגולן ויהודה ושומרון. אפילו בתוך גבולותיה המוסכמים ישראל אינה נוהגת תמיד כריבון. היא אוכפת את ריבונות הוואקף בהר הבית. היא כמעט ווויתרה על אחריותה לאכוף חוקי שימוש בקרקע בדרום, באופן המאפשר בניה בלתי חוקית ענפה. נוכחותם של גורמי אכיפת חוק בשכונות ערביות דלה. מדוע ישראל, כמדומה, מתעלמת מחוקיה שלה, ומה ניתן לשפר בהקשר זה במבט קדימה?

13:05

ארוחת צהריים

14:15-14:45

עמית סגל & יצחק תשובה

הגז הישראלי

כיגכיגכיג

14:45-15:45

פאנל: חשיבה אסטרטגית ישראלית

כיצד יש להבין את מצבה הגאופוליטי של ישראל ומצב המזרח התיכון? מהם האינטרסים הישראליים אל מול בת-בריתה האמריקאית ואל מול רוסיה והכוח העולה של סין?

15:45

הפסקה

16:20-16:40

יואב שורק

הרוח הישראלית

16:40-16:55

עמיעד כהן

הענקת פרס החירות ליעקב אחימאיר ולדניאל דורון

16:45 - 17:45

סנטור כלשהו

משהו באנגלית

הרצאות מכנס השמרנות הראשון

מספר הכרטיסים מוגבל

20% הנחה בהרשמה מוקדמת

לנרשמים עד 01.04.2020

כרטיס לכנס

למשתתף בודד
₪240
199 בהזמנה עד 1.4.2020
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים

כרטיס זוגי

כרטיס מומלץ
₪440
380 בהזמנה עד 1.4.2020
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים
Popular

כרטיס סטודנט

לסטודנטים לחיילים משרתי שירות לאומי ואברכים
99 מחיר מיוחד
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים
המלצות

אנחנו נהייה שם מה איתך?

השותפים שלנו

תפקיד

עמיעד כהן

 

עמיעד כהן הוא מנכ”ל “קרן תקווה” בישראל ומו”ל כתב העת “השילוח”. שימש במשך שנים כמנכ”ל היישוב עלי בו הוא מתגורר. בעבר ניהל את מחלקות התעשיה והיזמות הכלכלית בחברה לפיתוח מטה בנימין. בנוסף, שותף במיזמים עסקיים בתחום הביטחון והטכנולוגיה העילית. נשוי ואב ל-5 ילדים.

גיל ברינגר

עורך דין גיל ברינגר שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. כיום, ברינגר כותב טור שבועי פופולרי אודות משפט ודמוקרטיה בעיתון ‘גלובס’ והינו תלמיד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית. הוא מרצה בקריה האקדמית אונו ומנהל בה קליניקה משפטית.

רונן שובל

ד”ר רונן שובל הוא דיקן קרן תקווה ועוסק בחקר פילוסופיה פוליטית. פובליציסט, מייסד תנועת “אם תרצו” ולשעבר יו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. כמו כן ייסד את חברת ההייטק AI – BLINK בה הוא משמש כיום מנכ”ל. מכהן בהתנדבות כיו”ר המועצה הציבורית של בית מורשת אצ”ג.

חיים נבון

הרב חיים נבון הוא עמית מחקר בקרן תקווה, סופר, הוגה ופובליציסט. מלמד הלכה, תלמוד ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמדרשת נשמת. פרסם עשרה ספרים בנושאי יהדות, ביניהם רבי המכר “חוה לא אכלה תפוח” ו”מכים שורשים”, וכן שלושה רומנים. ספרו האחרון, “חופשי זה”, הוא רומן דיסטופי. כותב טור שבועי במוסף “מוצש” של העיתון “מקור ראשון”.

גלית דיסטאל אטבריאן

גלית דיסטל אטבריאן סופרת ופוביליצסטית. מפרסמת טורי דעה קבועים בעיתון ‘ישראל היום’, סרטוני דעה עבור תאגיד השידור הישראלי וביקורות ספרות עבור עיתון ‘הארץ’. דיסטל-אטבריאן השתתפה בתוכנית הפובליציסטיקה ‘הפטריוטים’ בערוץ 20 וכן הגישה תוכניות רדיו בגלי ישראל וגלי צה”ל. בעלת עסק לירידי אופנה.

עומר מואב

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת וורוויק שבאנגליה. מחקריו עוסקים בצמיחה והתפתחות כלכלית. על השיגיו המחקריים זכה במגוון פרסים כולל בפרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע”ש לנדאו.  בין השנים 2009-2010 שימש כיועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר דאז, יובל שטייניץ. מואב מופיע כפרשן כלכלי  בכלי התקשורת המובילים בישראל.

עמית סגל

עמית סגל הוא הכתב הפוליטי של חדשות 2 וכותב טור פוליטי ב”ידיעות אחרונות”. שימש בעבר ככתב וכמגיש תכניות רדיו בגלי צה”ל. סגל נחשב לאחד העיתונאים הבכירים בישראל, וזכה להכרה ולהוקרה על עבודתו מטעם גופי התקשורת החשובים בישראל וארגוני חברה אזרחית. הוא מקיים הרצאות ברחבי הארץ. הסדרה שיצר, “ימי בנימין”, העוסקת בבנימין נתניהו, שודרה בדצמבר 2019.

צ'ארלס מאריי

צ’אלרס אלן מאריי הוא צ’ארלס מאריי הוא חוקר מדע המדינה, סוציולוג ומחבר פורה. משמש כעמית מחקר במכון היזמות האמריקאי, מכון חשיבה שמרני בוושינגטון די.סי. ספרו “מתקדמים לאחור” העוסק במדיניות הרווחה האמריקאית, שראה אור בעברית בהוצאת שיבולת, הוא מהחיבורים המשפיעים ביותר שנכתבו על כלכלה פוליטית בעת האחרונה.

יואב שורק

יואב שורק הוא העורך הראשי של כתב העת “השילוח”, ולשעבר מייסד ועורך של מוסף “שבת” של העיתון “מקור ראשון” וכתב העת ההיסטורי “סגולה”. עוסק שנים רבות בבירור היהדות הישראלית, בשורה של מאמרים ובספרו “הברית הישראלית” (2015).  שימש כעוזר מדיני לשר התיירות בני אלון וניהל עבורו את “היוזמה הישראלית” לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

יורם חזוני

ד”ר יורם חזוני הינו פילוסוף ישראלי, חוקר תנ”ך ותיאורטיקן פוליטי. הוא נשיא מכון הרצל, יו”ר מכון אדמונד ברק ומייסד ויו”ר לשעבר של המרכז האקדמי שלם. כמו כן מכהן חזוני כדירקטור בפרויקט התיאולוגיה והפילוסופיה היהודית של קרן ג’ון טמפלטון.

חזוני חוקר וכותב אודות פילוסופיה ותיאולוגיה, תיאוריה פוליטית וההיסטוריה של האינטלקטואליות. ספרו האחרון, “בשבח הלאומית”, אשר תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת ‘שיבולת’, זכה בפרס ספר השנה השמרני לשנת  2019 מטעם מכון ISI. מאמריו מתפרסמים בכתבי עת ועיתונים נחשבים בארץ ובארה”ב כגון – הניו יורק טיימס, וול סטריט ג’ורנל, הקומנטרי, הניו ריפבליק ועוד.

שמחה רוטמן

שמחה רוטמן הוא עורך דין בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי, מייסד ושותף במשרד עו”ד רוטמן-לב ומשמש כיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. כחלק מפעילותו השוטפת עוסק רוטמן בקידום מדיניות בכנסת ובממשלה לריסון שלטון המשפטנים ולחיזוק המשילות בישראל. רוטמן מרצה בפאנלים שונים בנושאים המשיקים למשפט, פוליטיקה ומבנה מערכות השלטון. פרסם לאחרונה את ספרו הראשון “מפלגת בג”ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל” העוסק במהפיכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון והנזקים החמורים שנלוו לה ומשפיעים על מדינת ישראל עד היום.

רן ברץ

ד”ר רן ברץ כיהן בשנים 2017-2016 כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. חוקר נושאי מדיניות לאומית שונים, ובעיקר ביטחון, כלכלה וממשל, ומרצה במוסדות אקדמיים וחינוכיים רבים. בנוסף, ד”ר ברץ יזם וניהל מגוון כנסים ותוכניות העשרה בינלאומיות בנושאי מדיניות.

ד”ר ברץ הוא העורך המייסד של האתר הלאומי-ליברלי ‘מידה’ ובעל טור קבוע ביומן עיתון ‘מקור ראשון’. מאמריו התפרסמו בבמות רבות בארץ ובחו”ל, והוא מופיע מעת לעת בכלי התקשורת המרכזיים כאורח ופרשן.

משה קופל

פרופ’ משה קופל הוא יו”ר פורום קהלת ומשמש כחבר המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. בעל דוקטורט במתמטיקה מה- Courant Institute ופוסט דוקטורט מאת המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. תחומי המחקר העיקריים של פרופ’ קופל במדעי המחשב כוללים למידת מכונה ותאוריות של בחירה חברתית. עבודתו על זיהוי מחברים של טקסטים מיושמת במגוון שימושים מסחריים, משפטיים ובטחוניים.

קופל פרסם גם שני ספרים ומאמרים רבים על הספרות הרבנית, בדגש על היגיון והסתברות. בנוסף, הוא ייסד במשותף והיה אחד העורכים של כתב העת “היגיון”, המוקדש לנושאים אלו. פעילותו הפוליטית של קופל כוללת השתתפות בכתיבתן של שתי טיוטות עבור חוקה לישראל, אחת מהן יחד עם מיקי איתן, יו”ר דאז של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מספר חוקים שנכתבו על ידי הפרופ’ קופל נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

ג'וני גרין

עו”ד יונתן גרין הוא מנכ”ל הפורום הישראלי למשפט וחירות, עו”ד מוסמך בישראל ובמדינת ניו יורק, בוגר הפקולטה למשפטים באונ’ העברית בירושלים. לשעבר עו”ד שכיר במשרד מסחרי בירושלים ומנהל פרויקטים טכני בחברת מובילאיי.
תפקיד

ריקי ממן

ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת. ממייסדי ‘הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך’ וממייסדי ‘תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה’. ריקי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב, תואר בחינוך ותעודת הוראה ממכללת הרצוג ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. לשעבר מנהלת אקדמית בקרן תקווה, מנהלת תהליכים בחברת “תובנות” ומנהלת פרויקטים במכללה למדינאות. ריקי פרסמה מספר ניירות מדיניות בתחום מדיניות חינוך.

אריק כהן

אריק כהן הוא מנכ”ל קרן תקווה העולמית מאז שנת 2007. מייסד ועורך אחראי של כתב העת “הניו אטלנטיס”, מנכ”ל ה”ג’ואיש ריוויו אוף בוקס” והמוציא לאור של “מוזאיק”. מכהן כדירקטור במרכז לאתיקה ומדיניות של מכון ווית’רספון ציבורית ובמועצת העורכים של פירסט ת’ינגס. מאמריו מתפרסמים במגוון פרסומים אקדמיים ופופולריים, בהם הוול סטריט ג’ורנל, הוושינגטון פוסט, הוויקלי סטנדרט, קומנטרי, הניו ריפבליק, פירסט ת’ינגס ואחרים. חיבר וערך שני ספרים בתחום הביו-אתיקה, ושימש כיועץ לוועדת נשיא ארצות הברית לביו-אתיקה.

.

שרה העצני הכהן

שרה העצני היא יו”ר תנועת “ישראל שלי” העוסקת בקידום הציונות ובהסברה ישראלית. על פעילותה זו זכתה בפרס “רוח ציון ליזמות צעירה” של קרן מוסקוביץ לציונות. בעבר שימשה כמנהלת חינוכית של תנועת בית”ר העולמית. בעלת טור שבועי קבוע בעיתון “מקור ראשון”.

עקיבא ביגמן

עקיבא ביגמן הוא עיתונאי ובעל טור שבועי בעיתון “ישראל היום”. העורך הראשי לשעבר של אתר מידה וכתב לשעבר במוסף המשפטי של העיתון מקור ראשון. בעל תואר שני בהיסטוריה יהודית מאוניברסיטת בר אילן. ב-2019 הוציא את ספרו הראשון “כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה”.

קרן תקווה

קרן תקווה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה, ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל. הקרן עושה זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים, בהם באים לידי ביטוי מיטב ההוגים והתורות המדיניות, המוסריות, הכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה.

הפורום הישראלי למשפט וחירות

הפורום הישראלי למשפט וחירות מקדם תפיסת עולם משפטית שמרנית בישראל, תוך דיון משפטי מעמיק ולאור עקרונות של הפרדת רשויות, ריסון שיפוטי, חירויות פרט וצמצום מעורבות מדינה. הפורום פעיל בקרב ציבור הסטודנטים בפקולטות למשפטים והן בקהילת המשפטנים הכללית בישראל

השילוח

“השילוח” – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי.

מכון ארגמן

מכון ‘ארגמן’ שם לו למטרה להכשיר דור חדש של אינטלקטואלים ציוניים, שישמשו כמסד איתן לבנייתה של השמרנות הישראלית. המכון מאגד תחתיו תוכניות אקדמיות שונות, ומציע חשיפה להגות מעמיקה שבכוחה לתרום לבנייתה ושגשוגה של החברה הישראלית.

צריך עיון

“צריך עיון” הוא כתב-עת חרדי המוקדש למחשבה תורנית-הגותית. מטרת כתב-העת היא לפתח דיון מעמיק בסוגיות חברתיות ותורניות הצריכות עיון. לכתב-העת עשרות אלפי קוראים מידי חודש, ותוך זמן קצר הוא הפך לבמה משפיעה בעיצוב השיח החרדי בישראל

הדור הבא

‘הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך’ הנו ארגון הורים ארצי עצמאי ששואף להגביר את השפעתם של ההורים על טיב החינוך של ילדיהם באמצעות שלושה יעדים עיקריים: ביטול אזורי הרישום ומתן בחירה מלאה להורים היכן ילמדו ילדיהם, הרחבת ההיצע החינוכי ועידוד יזמות ותחרות בשוק החינוך, וקידום הוראה איכותית באמצעות גמישות בהעסקת מורים.

האגודה לזכות הציבור לדעת

האגודה לזכות הציבור לדעת היא ארגון ביקורת התקשורת הוותיק בישראל. מאז נוסדה ב-1995 פעלה העמותה לקידום תקשורת הוגנת ומאוזנת. בשנים האחרונות פועלת העמותה מתוך הנחה שהגורם העיקרי לחוסר האיזון בתקשורת הישראלית הוא התערבות ממשלתית החוצצת בין הציבור הישראלי וסדר יומו, לבין הממסד העיתונאי המנותק וחסר האחריותיות. האגודה פועלת להפחתת הרגולציה, לצמצום נזקי השידור הציבורי ולקידום המודעות לרשתות החברתיות כחלופה חופשית לתקשורת הממוסדת.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה jcpa

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מכון מחקר עצמאי המתמקד במחקרים ובניתוחים אסטרטגיים, מדיניים ומשפטיים וכן בהפצתם למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ ובעולם, באמצעות ניירות עמדה, ספרים ופרסומים. רבים ממחקריו של המרכז עוסקים בזכויותיה של ישראל על–פי המשפט הבינלאומי, הטרור הגלובלי, הגרעין האיראני ובחינת רעיונות חדשים לפתרונות אזוריים במזרח התיכון.

התנועה למשילות ודמוקרטיה

התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בשמירת האיזונים בין רשויות השלטון בישראל ופועלת לחיזוק המשילות של נבחרי הציבור והאפשרויות העומדות בפניהם לקדם מדיניות המשקפת את רצון בוחריהם, העם במדינת ישראל.התנועה פועלת להשבת מערכת המשפט למקומה הראוי ולמניעת ריכוז גדול מדי של עוצמה וסמכויות בידי המערכת המשפטית. 

מידה

אתר ‘מידה’ הוא מגזין יומי חדשותי העוסק בכלכלה ובטחון, חינוך ותרבות, אקדמיה, משפט וענייני רוח. מטרותינו הן להביא לציבור הקוראים מידע חדש על ישראל, לחשוף אותו לחדשות והגות מן העולם, לבחון את המדיניות הקיימת בתחומים שונים ולעתים גם להציע חלופות אפשריות.

שיבולת

 

הוצאת שיבולת מביאה בתרגום לעברית את מיטב הספרות העיונית השמרנית והימנית מהעולם, ספרים שעומדים במבחן הזמן והתוצאה, במטרה להרחיב את גבולות השיח הישראלי.

הוצאת שלם

“הוצאת שלם” פועלת לקידום ההגות המעמיקה בתחומים מגוונים בתרבות העברית ומבקשת לתרום להרחבת הדיון הציבורי בחברה הישראלית ולהעשרתו. ההוצאה מתמקדת בתרגום ספרות מופת פילוסופית בתחומי הפילוסופיה של הדת, של המדע ושל המדינה.

יהי

“יהי – כתב עת פואטי־פוליטי” הוא מגזין המשמש במה פעילה ליצירה ישראלית לאומית. יהי רואה אור בדפוס ובגרסה מקוונת, ומציג יצירה עברית מכלל אמנויות הכתב והאמנויות החזותיות, וכן קולנוע ווידיאו, אמנויות הבמה ומוזיקה. בדרכו של אורי צבי גרינברג מבקש יהי להעניק מקום מרכזי לקול הלאומי בתרבות העברית.

התנועה הליברלית החדשה

התנועה הליברלית החדשה היא תנועה על-מפלגתית הפועלת להגדלת חירותם של אזרחי ישראל בתחום האזרחי והכלכלי ברוח הליברליזם. חירות הפרט, לתפיסתנו, היא תנאי היסוד לקידומה החברתי והכלכלי של ישראל. רק חברה חופשית וסובלנית, בה זכויות הפרט של כל אדם מכובדות וכל אזרח רשאי להתוות את דרכו כרצונו ומבלי לפגוע בזכותו הדומה של האחר, יכולה להיות משגשגת ואיתנה.