הכנס השני לשמרנות ישראלית

20% הנחה בהרשמה מוקדמת!

  • 7/5/20
  • ירושלים - בנייני האומה

הכנס השני לשמרנות ישראלית

עקב מגפת הקורונה, כנס השמרנות נדחה ולא יתקיים כמתוכנן ב-7 במאי. על מועד חדש תבוא הודעה.

  • 7/5/20
  • ירושלים - בנייני האומה

מושבי הכנס

08:00

הרשמה וקליטה

09:15-09:45

עמיעד כהן

דברי פתיחה

חברה חזקה נבנית בקשר אישי בין אנשים ולא על ידי בירוקרטיה. מדיניות ציבורית שמרנית נותנת מקום לחברה לצמוח ולא מנסה להנדס אותה.

09:45-10:00

מם ברנשטיין

על חשיבותה של פילנתרופיה ישראלית

 מיום היוסדה, החברה הישראלית נשענה באופן משמעותי על הדוד היהודי האמיד והמאורגן באמריקה. אפילו היום, החברה האזרחית בישראל מתבססת באופן ניכר על נדבנים, קרנות ופעילים מהתפוצות. הגיעה העת שהישראלים יתפסו את מקומם בהובלת הפילנתרופיה והעשיה האזרחית הישראלית. 

10:00-10:30

שם הדובר יפורסם בקרוב

מערכת המשפט הישראלית - מבט שמרני

כיצד נראית שמרנות משפטית? השיח המשפטי בישראל – בבתי המשפט ובפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות – מתאפיין, אולי יותר מכל תחום אחר, בשיח הגמוני דומיננטי, הנוטה לקוטב האקטיביסטי והפרוגרסיבי בכל הנוגע למשפט חוקתי ולשיח זכויות. האם ניתן לנסח חזון שמרני, היכול להביא בשורה של איזון לאידאולוגיה ולפרקטיקה הנוהגת ברשות השופטת?

10:30-10:50

עומר מואב

עבודה מאורגנת בישראל

10:50-11:40

משה קופל , צ'ארלס מאריי

עוני ומדינת הרווחה

פרופ' משה קופל משוחח עם צ'ארלס מאריי, שספרו "מתקדמים לאחור" הוא מהחיבורים המשפיעים ביותר שנכתבו על כלכלה פוליטית בעת האחרונה, על ההשלכות השליליות של מדינת הרווחה על המצב הכלכלי והסוציאלי של החברה.

11:40

הפסקה

12:00-13:15

הרשות השופטת והפקידות השיפוטית בישראל אוחזים בכוח רב בהשוואה למקבילותיהם במדינות אחרות. דבר זה נכון במיוחד בכל הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה, ולתפיסה כי בסמכותו לחייב את נבחרי הציבור לפעול על פי הנחיותיו, ולשמש הן כתובע של גורמים מדיניים והן כמייצגם. מה תפקידו של היועמ"ש, מהן ההשלכות של מבנה תפקידו כפי שהוא מעוצב כעת ואלו רפורמות יש לבצע בו?

שינוי גורף מתרחש בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, עם התיוגים התרבותיים המקובלים – דתי וחילוני, אשכנזי ומזרחי – נסוגים מפני קווי שבר זהותיים חדשים. שינוי זה מורגש, אך טרם זכה לניתוח יסודי. מה מאפייניו של קו שבר חדש זה, וכיצד יש להבינו בתוך ההתנגשות הכלל עולמית בין שמרנות ופרוגרסיביזם המקטב את העולם המערבי?

ישראל מוכרת היטב כאומת הסטארט-אפ אך רק כ-10% מציבור העובדים מועסק בבועת ההיי-טק המניעה את הכלכלה הישראלית. למעשה הפיריון הישראלי נמוך בצורה מדאיגה ומאיים על עתיד הצמיחה של המשק. צמיחה כלכלית היא צורך ביטחוני חיוני עבור ישראל, ומרכיב בסיסי בהגדלת הרווחה הכלכלית והחברתית. מהם הגורמים התרבותיים התורמים לפיריון הישראלי הנמוך וכיצד ניתן להתמודד עימם? אלו גורמים נוספים תורמים לבעיה, ואלו פתרונות ניתן להציע עבורה?

בעקבות ספרו של ד"ר יורם חזוני , "בשבח הלאומיות" הטוען לעליונות מוסרית של התפיסה הלאומית על פני האלטרנטיבה של אימפריאליזם ליבראלי.

הפאנל יועבר בשפה האנגלית

הגם שהיא נלחמת על עצם קיומה מזה עשורים, למדינת ישראל יש יחסים בלתי-מחייבים למדי עם השטחים שבריבונותה. אפילו בתוך גבולותיה המוסכמים ישראל אינה נוהגת תמיד כריבון. היא אוכפת את ריבונות הוואקף בהר הבית. היא כמעט ווויתרה על אחריותה לאכוף חוקי שימוש בקרקע בדרום, באופן המאפשר בניה בלתי חוקית ענפה. נוכחותם של גורמי אכיפת חוק בשכונות ערביות דלה. מדוע ישראל, כמדומה, מתעלמת מחוקיה שלה, ומה ניתן לשפר בהקשר זה במבט קדימה?

13:15

ארוחת צהריים

14:25-14:55

עמית סגל & בכיר במשק

כלכלת ישראל

ישראל מפורסמת ככלכלה חזקה ובריאה בזכות תחום החדשנות והסטארט-אפ המשגשגים בה, אך לצד זאת, באופן מצער, היא מדורגת נמוך במדדי הקלות לעשיית עסקים; עסקים מהסוג שמייצר לא רק אקזיטים, אלא מקומות עבודה, ניצול משאבי טבע ואקו-סיסטמים של ספקים, נותני שירות וצרכנים הנהנים מאיכות חיים מוגברת. סוגיה זו תעמוד במוקד השיחה בין העיתונאי עמית סגל ואישיות בכירה מקרב קהילת העסקים הישראלית, שיספר על מדינת ישראל מנקודת מבטו.

14:55-15:40

פאנל: חשיבה אסטרטגית ישראלית

כיצד יש להבין את מצבה הגאופוליטי של ישראל ומצב המזרח התיכון? מהם האינטרסים הישראליים אל מול בת-בריתה האמריקאית ואל מול רוסיה והכוח העולה של סין?

15:40

הפסקה

16:10-16:50

יואב שורק & הרב יהושוע פפר

הברית הישראלית

מעבר לויכוחים ולמשיכות החבל בין דתיות לחילוניות, ניצב האתגר הגדול שהציונות עוד לא נענתה לו: עיצובה של יהדות ישראלית. האם זו מתרחשת מאליה מאחורי גבם של מלומדים ומנהיגים, במציאות חברתית שמקדשת זהות יהודית מחולנת? והאם למודל המתרקם הזה יש עתיד של ממש?


 

16:50-17:00

עמיעד כהן

הענקת פרס זלמן ברנשטיין למפעל חיים לדניאל דורון

17:00-17:40

דיויד פרידמן

יחסי ישראל ארה"ב

דיויד פרידמן שגריר ארה"ב בישראל ידבר על יחסי ישראל ארה"ב בכלל ובעידן טראמפ בפרט, ועל ההשלכות שלהם על תוכנית המאה.

17:00-18:00

דובר ראשי

יזמות ויצירה בחברה שמרנית

16:40-16:55

עמיעד כהן

הענקת פרס החירות ליעקב אחימאיר ולדניאל דורון

16:45 - 17:45

סנטור כלשהו

משהו באנגלית

מספר הכרטיסים מוגבל

20% הנחה בהרשמה מוקדמת

לנרשמים עד 01.04.2020

כרטיס לכנס

למשתתף בודד
₪240
199 בהזמנה עד 1.4.2020
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים

כרטיס זוגי

כרטיס מומלץ
₪440
380 בהזמנה עד 1.4.2020
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים
Popular

כרטיס סטודנט

לסטודנטים לחיילים משרתי שירות לאומי ואברכים
99 מחיר מיוחד
  • כניסה לכל הרצאות הכנס
  • 20% הנחה בהרשמה מוקדמת
  • קופונים והנחות למנויי השילוח
  • ארוחת צהריים

השותפים שלנו

תפקיד

עמיעד כהן

עמיעד כהן הוא מנכ”ל “קרן תקווה” בישראל. נשוי ואב לחמישה. שותף במיזמים עסקיים בתחום הביטחון והטכנולוגיה העילית. ניהל את מחלקות התעשיה והיזמות הכלכלית בחברה לפיתוח מטה בנימין. שימש במשך שנים כמנכ"ל היישוב עלי, מקום מגוריו.

מם ברנשטיין

מם ברשטיין היא פילנתרופית ויו"ר קרן אבי חי, מנהיגה מובילה בתחום החינוך היהודי בישראל ובארה"ב, וחברה בחבר הנאמנים של קרן קשת, אשר פרוייקט הדגל שלה, נקסטבוק, מקדם תרבות, ספרות והגות יהודית. בשנות השמונים פרסמה שני ספרים העוסקים באתגר היחסים עם הורים מזדקנים, באנגלית ובעברית.

עומר מואב

עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת וורוויק שבאנגליה. מחקריו עוסקים בצמיחה והתפתחות כלכלית. על הישגיו המחקריים זכה במגוון פרסים כולל בפרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו.  בשנים 2010-2009 שימש כיועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר דאז, יובל שטייניץ. מואב מופיע כפרשן כלכלי  בכלי התקשורת המובילים בישראל.

דיויד פרידמן

עו"ד דיויד פרידמן הוא שגריר ארצות הברית בישראל. שימש יועצו של דונלד טראמפ בקמפיין שלו בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 ומנהל הקמפיין שלו בישראל. קודם לכן עבד כעורך דין בארגון טראמפ. 

ג'וני גרין

עו"ד יונתן גרין הוא מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות, עו"ד מוסמך בישראל ובמדינת ניו יורק, בוגר הפקולטה למשפטים באונ' העברית בירושלים. לשעבר עו"ד שכיר במשרד מסחרי בירושלים ומנהל פרויקטים טכני בחברת מובילאיי.

גיל ברינגר

עו"ד גיל ברינגר שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. כיום ברינגר כותב טור שבועי פופולרי על משפט ודמוקרטיה בעיתון 'גלובס', לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית הוא מרצה בקריה האקדמית אונו ומנהל בה קליניקה משפטית.

יואב דותן

יואב דותן הוא פרו' למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט ציבורי.

דינה זילבר

עו"ד דינה זילבר היא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מנהלי. בעברה שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים. כתבה מספר ספרים אודות המנגנון הבירוקרטי-מנהלי בישראל, ההיסטוריה של הייעוץ המשפטי ועל אתוס המשפטן הציבורי.

רונן שובל

ד"ר רונן שובל הוא דיקן קרן תקווה ועוסק בחקר פילוסופיה פוליטית. פובליציסט, מייסד תנועת "אם תרצו" ולשעבר יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. כמו כן ייסד את חברת ההייטק BLINK בה הוא משמש כיום מנכ"ל. מכהן בהתנדבות כיו"ר המועצה הציבורית של בית מורשת אצ"ג

חיים נבון

הרב חיים נבון הוא עמית מחקר בקרן תקווה, סופר, הוגה ופובליציסט. מלמד הלכה, תלמוד ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמדרשת נשמת. פרסם עשרה ספרים בנושאי יהדות, ביניהם רבי המכר "חוה לא אכלה תפוח" ו"מכים שורשים", וכן שלושה רומאנים. ספרו האחרון, "חופשי זה", הוא רומן דיסטופי. כותב טור שבועי במוסף "מוצש" של העיתון "מקור ראשון".

גדי טאוב

ד"ר גדי טאוב הוא היסטוריון, עיתונאי, פובליציסט, תסריטאי וסופר ישראלי. הוא מרצה בכיר לתקשורת ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. טאוב הוא מהקולות הבולטים בישראל המבקרים את תרבות הפוסט-ציונות, הפוליטיקלי קורקט ואת התעצמות כוחם של הרשות השופטת והפקידים הבלתי נבחרים במשטר הישראלי. הוא בעל טור דעות ביומון "הארץ".

גלית דיסטאל אטבריאן

גלית דיסטל אטבריאן היא סופרת ופוביליצסטית. מפרסמת טורי דעה קבועים בעיתון 'ישראל היום', סרטוני דעה במסגרת תאגיד השידור הישראלי וביקורות ספרות בעיתון 'הארץ'. דיסטל-אטבריאן השתתפה בתוכנית הפובליציסטיקה 'הפטריוטים' בערוץ 20 וכן הגישה תוכניות רדיו בגלי ישראל וגלי צה"ל. בעלת עסק לירידי אופנה.

תפקיד

ריקי ממן

ריקי ממן היא עמיתת מחקר בפורום קהלת. ממייסדי 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך', וממייסדי 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה'. ממן היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב, תואר בחינוך ותעודת הוראה ממכללת הרצוג, ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. לשעבר מנהלת אקדמית בקרן תקווה, מנהלת תהליכים בחברת "תובנות" ומנהלת פרויקטים במכללה למדינאות. פרסמה ניירות מדיניות בתחום מדיניות חינוך.

רועי יוזביץ'

ד"ר רועי יוזביץ' הוא סופר, מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי. עבודת הדוקטורט שלו בהנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב עסקה בבינה מלאכותית וזיכתה אותו במלגת וולף היוקרתית. הפוסט דוקטורט שלו עוסק במדעי המוח. ד"ר יוזביץ' הוציא לאור שני ספרים רבי מכר העוסקים במצוינות, לימודים וחשיבה. הוא מרצה בתחומי המחקר והכתיבה שלו הן במוסדות אקדמיים והן לקהל הרחב. כמו כן, הוא מרצה במסגרת תוכנית "עתידים" של מכון ברנקו וייס, התורמת לקידום נוער בפריפריה הישראלית. בשנים האחרונות הוא משתתף בפיתוח סטארט-אפ לאבחון ליקויי למידה באמצעות למידת מכונה. ספרו השלישי "אינטליגנציה – האמת הלא נעימה", בו מציג יוזביץ' את מחקרו בתחום האינטליגנציה האנושית, עתיד לצאת לאור בהוצאת שיבולת.

אלי גרונר

אלי גרונר מנהל את השלוחה הישראלית של חברת ההון-סיכון הבינלאומית KDT. כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2015–2018. במהלך שנים אלו הוביל רפורמות חשובות בתחומי החברה והכלכלה וביניהן- הורדת עודף הרגולציה ויוקר המחיה, אישור מתווה הגז, הרפורמה ברישוי עסקים והקמת מערך הסייבר. כמו כן, הוביל גרונר הטמעה של שיטות ניהול מתקדמות במגזר הציבורי ובראשן דיווח לציבור על ביצוע של החלטות ממשלה ותכניות עבודה ופתיחת מאגרי המידע הממשלתיים בפני הציבור. בעברו עסק גרונר בייעוץ אסטרטגי ועסקי בחברת מקניזי ולאחר מכן באופן פרטי, כמו כן שימש כציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון.

מיכאל שראל

ד"ר מיכאל שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה. כיהן ככלכלן הראשי במשרד האוצר בין השנים 2012-2014. עבד עבור הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, מחלקת המחקר בבנק ישראל, עמד בראש אגף המחקר במשרד האוצר ובראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל. שראל כותב מחקרי מדיניות רבים בנושאי צמיחה כלכלית ודיור, ומפרסם טורי דעה רבים בנושאים אלו בעיתונים המובילים בישראל.

אריק כהן

אריק כהן הוא מנכ"ל קרן תקווה העולמית מאז שנת 2007. מייסד ועורך אחראי של כתב העת "הניו אטלנטיס", מנכ"ל ה"ג'ואיש ריוויו אוף בוקס" והמוציא לאור של "מוזאיק". מכהן כדירקטור במרכז לאתיקה ומדיניות של מכון ווית'רספון ציבורית ובמועצת העורכים של פירסט ת'ינגס. מאמריו מתפרסמים במגוון פרסומים אקדמיים ופופולריים, בהם הוול סטריט ג'ורנל, הוושינגטון פוסט, הוויקלי סטנדרט, קומנטרי, הניו ריפבליק, פירסט ת'ינגס ואחרים. חיבר וערך שני ספרים בתחום הביו-אתיקה, ושימש כיועץ לוועדת נשיא ארצות הברית לביו-אתיקה.

.

יורם חזוני

ד"ר יורם חזוני הינו פילוסוף ישראלי, חוקר תנ"ך ותיאורטיקן פוליטי. הוא נשיא מכון הרצל, יו"ר מכון אדמונד ברק ומייסד ויו"ר לשעבר של המרכז האקדמי שלם. כמו כן מכהן חזוני כדירקטור בפרויקט התיאולוגיה והפילוסופיה היהודית של קרן ג'ון טמפלטון.

חזוני חוקר וכותב אודות פילוסופיה ותיאולוגיה, תיאוריה פוליטית וההיסטוריה של האינטלקטואליות. ספרו האחרון, "בשבח הלאומית", אשר תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת 'שיבולת', זכה בפרס ספר השנה השמרני לשנת  2019 מטעם מכון ISI. מאמריו מתפרסמים בכתבי עת ועיתונים נחשבים בארץ ובארה"ב כגון – הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל, הקומנטרי, הניו ריפבליק ועוד.

יולי תמיר

יולי תמיר היא פרופסורית לפילוסופיה ונשיאת מכללת שנקר. בעבר הייתה חברת הכנסת ושרה מטעם מפלגת העבודה. בשנים 1999–2001 היא כיהנה כשרה לקליטת עלייה, ובשנים 2006–2009 כשרת החינוך. ממייסדות ארגון שלום עכשיו.

משה קופל

פרופ' משה קופל הוא יו"ר פורום קהלת ומשמש כחבר המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. בעל דוקטורט במתמטיקה מה- Courant Institute ופוסט דוקטורט מאת המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. תחומי המחקר העיקריים של פרופ' קופל במדעי המחשב כוללים למידת מכונה ותאוריות של בחירה חברתית. עבודתו על זיהוי מחברים של טקסטים מיושמת במגוון שימושים מסחריים, משפטיים ובטחוניים.

קופל פרסם גם שני ספרים ומאמרים רבים על הספרות הרבנית, בדגש על היגיון והסתברות. בנוסף, הוא ייסד במשותף והיה אחד העורכים של כתב העת "היגיון", המוקדש לנושאים אלו. פעילותו הפוליטית של קופל כוללת השתתפות בכתיבתן של שתי טיוטות עבור חוקה לישראל, אחת מהן יחד עם מיקי איתן, יו"ר דאז של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מספר חוקים שנכתבו על ידי הפרופ' קופל נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

שרה העצני הכהן

שרה העצני כהן היא יו"ר תנועת "ישראל שלי" העוסקת בקידום הציונות, באקטיביזם ובהסברה ישראלית. על פעילותה זו זכתה בפרס "רוח ציון ליזמות צעירה" של קרן מוסקוביץ לציונות. בעבר שימשה כמנהלת חינוכית של תנועת בית"ר העולמית. בעלת טור שבועי קבוע בעיתון "מקור ראשון".

עקיבא ביגמן

עקיבא ביגמן הוא עיתונאי ובעל טור שבועי בעיתון "ישראל היום". העורך הראשי לשעבר של אתר מידה וכתב לשעבר במוסף המשפטי של העיתון מקור ראשון. בעל תואר שני בהיסטוריה יהודית מאוניברסיטת בר אילן. ב-2019 הוציא את ספרו הראשון "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה".

שמחה רוטמן

שמחה רוטמן הוא עורך דין בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי, מייסד ושותף במשרד עו"ד רוטמן-לב, והיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. כחלק מפעילותו השוטפת עוסק רוטמן בקידום מדיניות בכנסת ובממשלה לריסון שלטון המשפטנים ולחיזוק המשילות בישראל. רוטמן מרצה בפאנלים שונים בנושאים המשיקים למשפט, פוליטיקה ומבנה מערכות השלטון. פרסם לאחרונה את ספרו הראשון "מפלגת בג"ץ: כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל" העוסק במהפכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון ובנזקיה החמורים.

דן שיפטן

ד"ר דן שיפטן הוא ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. שיפטן כתב ספרים רבים העוסקים בסכסוך הערבי-ישראלי ושימש חוקר ומרצה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה לביטחון לאומי. ייעץ לדרג הפוליטי והמקצועי הבכיר במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון ובמשרד החוץ.

נווה דרומי

נווה דרומי היא מנהלת "פורום המזרח-התיכון-ישראל", ולשעבר מנהלת תנועת "זכויות אדם כחולבן" מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית. פעלה כשליחת 'הלל' של הסוכנות היהודית לאוניברסיטת פנסילבניה. מפרסמת טורי דעה וניתוחי מדיניות בעיתון 'הארץ'

רן ברץ

ד"ר רן ברץ כיהן בשנים 2017-2016 כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. חוקר נושאי מדיניות לאומית שונים, ובעיקר ביטחון, כלכלה וממשל, ומרצה במוסדות אקדמיים וחינוכיים רבים. כן יזם וניהל מגוון כנסים ותוכניות העשרה בינלאומיות בנושאי מדיניות.

ד"ר ברץ הוא העורך המייסד של האתר הלאומי-ליברלי 'מידה', ובעל טור קבוע ביומן עיתון 'מקור ראשון'. מאמריו התפרסמו בבמות רבות בארץ ובחו"ל, והוא מופיע מעת לעת בכלי התקשורת המרכזיים כאורח ופרשן.

מייקל דוראן

פרופ’ מייקל דוראן הוא עמית בכיר במכון הדסון ומומחה לענייני ביטחון לאומי במזרח התיכון. בתקופת ממשל ג'ורג' בוש שימש כמנהל בכיר במועצה לביטחון לאומי, יועץ בכיר במחלקת המדינה של ארצות הברית וסגן עוזרו של שר ההגנה בפנטגון.

בעברו היה עמית מחקר בכיר במכון ברוקינג ולימד בפרינסטון, אוניברסיטת ניו יורק, ואוניברסיטת פלורידה. חיבר ספרים רבים בענייני ביטחון לאומי ומדיניות בינלאומית. כותב ומפרסם מאמרי דעה בעיתונים ומגזינים מובילים רבים בארה"ב.

קרן תקווה

קרן תקווה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה, ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל. הקרן עושה זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים, בשהם באים לידי ביטוי מיטב ההוגים והתורות המדיניות, המוסריות, הכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה.

הפורום הישראלי למשפט וחירות

הפורום הישראלי למשפט וחירות מקדם תפיסת עולם משפטית שמרנית בישראל, תוך דיון משפטי מעמיק ולאור עקרונות של הפרדת רשויות, ריסון שיפוטי, חירויות פרט וצמצום מעורבות מדינה. הפורום פעיל בקרב ציבור הסטודנטים בפקולטות למשפטים וכן בקהילת המשפטנים הכללית בישראל

השילוח

"השילוח", כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי.

מכון ארגמן

מכון 'ארגמן' שם לו למטרה להכשיר דור חדש של אינטלקטואלים ציוניים, שישמשו מסד איתן לבנייתה של השמרנות הישראלית. המכון מאגד תחתיו תוכניות אקדמיות שונות, ומציע חשיפה להגות מעמיקה שבכוחה לתרום לבנייתה ולשגשוגה של החברה הישראלית.

צריך עיון

"צריך עיון" הוא כתב-עת חרדי המוקדש למחשבה תורנית-הגותית. מטרתו לפתח דיון מעמיק בסוגיות חברתיות ותורניות הצריכות עיון. לכתב-העת עשרות אלפי קוראים מדי חודש. זמן קצר לאחר הקמתו כבר היה לבמה משפיעה בעיצוב השיח החרדי בישראל

הדור הבא

'הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך' הוא ארגון הורים ארצי עצמאי השואף להגביר את השפעתם של ההורים על טיב החינוך של ילדיהם באמצעות שלושה יעדים עיקריים: ביטול אזורי הרישום ומתן בחירה מלאה להורים היכן ילמדו ילדיהם, הרחבת ההיצע החינוכי ועידוד יזמות ותחרות בשוק החינוך, וקידום הוראה איכותית באמצעות גמישות בהעסקת מורים.

האגודה לזכות הציבור לדעת

האגודה לזכות הציבור לדעת היא ארגון ביקורת התקשורת הוותיק בישראל. מאז נוסדה ב-1995 פעלה העמותה לקידום תקשורת הוגנת ומאוזנת. בשנים האחרונות פועלת העמותה מתוך הנחה שהגורם העיקרי לחוסר האיזון בתקשורת הישראלית הוא התערבות ממשלתית החוצצת בין הציבור הישראלי וסדר יומו לבין הממסד העיתונאי המנותק וחסר האחריותיות. האגודה פועלת להפחתת הרגולציה, לצמצום נזקי השידור הציבורי ולקידום המודעות לרשתות החברתיות כחלופה חופשית לתקשורת הממוסדת.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה jcpa

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מכון מחקר עצמאי המתמקד במחקרים ובניתוחים אסטרטגיים, מדיניים ומשפטיים – ובהפצתם בקרב מקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ ובעולם באמצעות ניירות עמדה, ספרים ופרסומים. רבים ממחקריו של המרכז עוסקים בזכויותיה של ישראל על-פי המשפט הבינלאומי, בטרור הגלובלי, בגרעין האיראני ובבחינת רעיונות חדשים לפתרונות אזוריים במזרח התיכון.

התנועה למשילות ודמוקרטיה

התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בשמירת האיזונים בין רשויות השלטון בישראל, ופועלת לחיזוק המשילות של נבחרי הציבור ולביצור האפשרויות העומדות בפניהם לקדם מדיניות המשקפת את רצון בוחריהם, העם במדינת ישראל. התנועה פועלת להשבת מערכת המשפט למקומה הראוי ולמניעת ריכוז גדול מדי של עוצמה וסמכויות בידי המערכת המשפטית. 

מידה

אתר ‘מידה’ הוא מגזין יומי חדשותי העוסק בכלכלה וביטחון, חינוך ותרבות, אקדמיה, משפט וענייני רוח. מטרותיו הן להביא לציבור הקוראים מידע חדש על ישראל, לחשוף אותו לחדשות ולהגות מן העולם, לבחון את המדיניות הקיימת בתחומים שונים ולעיתים גם להציע חלופות אפשריות.

שיבולת

הוצאת שיבולת מביאה בתרגום לעברית את מיטב הספרות העיונית השמרנית והימנית מהעולם, ספרים שעומדים במבחן הזמן והתוצאה, במטרה להרחיב את גבולות השיח הישראלי.

הוצאת שלם

הוצאת שלם פועלת לקידום ההגות המעמיקה, ומבקשת לתרום להרחבת הדיון הציבורי בחברה הישראלית ולהעשרתו. ההוצאה מתמקדת בתרגום ספרות מופת פילוסופית בתחומי הפילוסופיה של הדת, של המדע ושל המדינה.

יהי

"יהי – כתב עת פואטי־פוליטי" הוא מגזין המשמש במה פעילה ליצירה ישראלית לאומית. יהי רואה אור בדפוס ובגרסה מקוונת, ומציג יצירה עברית מכלל אמנויות הכתב והאמנויות החזותיות, וכן קולנוע ווידיאו, אמנויות הבמה ומוזיקה. בדרכו של אורי צבי גרינברג מבקש יהי להעניק מקום מרכזי לקול הלאומי בתרבות העברית.

התנועה הליברלית החדשה

התנועה הליברלית החדשה היא תנועה על-מפלגתית הפועלת להגדלת חירותם של אזרחי ישראל בתחום האזרחי והכלכלי ברוח הליברליזם. לתפיסתה, חירות הפרט היא תנאי היסוד לקידומה החברתי והכלכלי של ישראל. רק חברה חופשית וסובלנית, שבה זכויות הפרט של כל אדם מכובדות וכל אזרח רשאי להתוות את דרכו כרצונו ומבלי לפגוע בזכותו הדומה של האחר, יכולה להיות משגשגת ואיתנה.