מדינת ישראל היא, מבחינה חברתית, המדינה השמרנית בעולם המערבי. הדבר בא לידי ביטוי במיני אופנים, בהם ילודה גבוהה, כבוד וחיבור למסורת ופטריוטיות גבוהה, והוא חוצה מגזרים ושיוכים פוליטיים. ועם זאת, מבחינה אינטלקטואלית ופוליטית, נוכחותה של השמרנות בישראל דלה, ורק בעת האחרונה אנו חוזים בניצני הופעתה. בניגוד למתרחש במדינות אחרות, שבהן השיח האינטלקטואלי-פוליטי משקף את קשת הנטיות הקיימות בציבור האזרחי, בישראל האקדמיה והאינטליגנציה, כמו גם האליטה התרבותית, התקשורתית, המשפטית והפקידותית, מתאפיינות בנטייה פרוגרסיבית, בעוד הקול השמרני הדומיננטי בציבור כמעט שאינו לא נשמע בהן. נה אי-הלימה חריפה בין האינטואיציה השמרנית הרווחת בישראל, לבין היעדר תנועה רעיונית ההולמת אותה, מזינה אותה ומוזנת ממנה.
התנועה לשמרנות ישראלית שמה לה למטרה לפתור את האי-הלימה הזאת באמצעות פיתוח זרם אינטלקטואלי שמרני-ישראלי והצמחת הקהילה המזוהה עמו. כנס השמרנות הוא חלק ממאמץ זה. מטרתו לשמש מקום מפגש לשותפים לתנועה, לדון במטרותיה, לשכלל ולפתח את רעיונותיה ולהניע את חבריה. ועוד: אנו מבקשים לברר את המאפיין הייחודי של השמרנות הישראלית. לצד מאפייניה האוניברסליים, לשמרנות יש תמיד מרכיב מקומי, הנגזר ממסורותיה הפרטיקולריות של כל חברה וחברה. ההעשרה של עולם הרוח והמעש השמרני מתוך יחסיו עם היהדות, הציונות והישראליות נמצאת בליבו של כנס השמרנות הישראלי, כמפורט בעקרונות הייסוד שלנו.